אז מהי בעצם
הומאופתיה?
הומאופתיה הינה
שיטת ריפוי הוליסטית, פשוטה וטבעית.
מתוך הבנת הקשר בין הגוף הנפש והרוח, מותאם טיפול ייחודי לכל אדם, אשר בעזרתו מושבת הבריאות והאדם חוזר אל האיזון.
לדוגמא: בעיות ברכיים חוזרות, קשורות לרוב בפחדים (לכן המושג "פיק בירכיים"), הטיפול ההומאופתי עוזר בהתמודדות עם הפחדים, ומתוך כך נפתרות בעיות הברכיים.
את ההומאופתיה הגדיר לראשונה רופא גרמני בשם סמואל האנימן ( 1755-1843), שקבע את השיטה על פי חמישה יסודות בסיסיים:
דומה בדומה ירפא
התגלית הראשונה של הרופא סמואל האנימן הייתה במהלך מגפת המלאריה שהייתה באירופה. הטיפול הקונבנציונאלי למחלה זו היה אז תרופה מצמח הכינין. הוא שם לב לתופעה מוזרה: אנשים בריאים שהורעלו כתוצאה מבליעה של תרופה זו, פתחו סימפטומים זהים למחלת המלאריה. בעקבות הרבה ניסויים נוספים שהצביעו על תוצאות זהות הוא הסיק:
חומר ש"יידע" ליצור מחלה ספציפית באדם בריא, "יידע" לרפא את אותה מחלה ספציפית באדם חולה.
המנה המזערית
התגלית הראשונה הייתה המשמעותית ביותר, אך האנימן נתקל בקשיים: חומרים רבים היו רעילים לאדם ולא היה ניתן לתת אותם ללא הסתכנות. הוא הבין שמנות גדולות הורגות, ומנות פחות גדולות מדכאות ולא מבריאות באמת. לעומת זאת, הוא ראה שכשהמנה היא מזערית מספיק, היא מעוררת את כוחות החיים של האדם ומובילה לריפוי שלם.
הרמדי היחידה (רמדי = תרופה הומאופתית)
שלא כמו הרפואה הקונבנציונאלית, שיכולה לרשום לחולה כמה תרופות לכמה פתולוגיות שונות, הרפואה ההומאופתית מכוונת רמדי אחת שמטפלת ומחזקת את האדם.
יש קשר בין כל הסימפטומים השונים מהן סובל החולה, כולל גם הסימפטומים הנפשיים.
אל הקשר הזה מכוונת רמדי יחידה, המעוררת ריפוי בכל הסימפטומים החולניים של האדם.
לדוגמא: מטופל שסבל ממצוקה נשימתית שמופיעה במצבי לחץ, נפרד לשלום מהפתולוגיה, לאחר שאבחנו וטיפלנו במוקד הלחץ, שבמקרה זה היה תחושה של חוסר ערך עצמי מול הבוסים בעבודה.
דילול וניעור
בשביל ליצור ריפוי עלינו לשלוח את הרמדי אל מקור המחלה, אל הרגישות העמוקה, אל עולם הסיבות. לשם כך על הרמדי להיות אף היא במימד שלפני החומר. האנימן הצליח ליצור זאת על ידי דילול וניעור: ככל שהחומר יותר מדולל - כך הוא מכוון אל רמה יותר עמוקה של שחרור מהחולי. הדילול מעדן את הרמה, והניעור מעורר את הכוח הרפואי של החומר. בצורה זו, ניתן להשתמש בכל חומר שהוא ללא סיכון בהרעלה.
פרווינג (ברור)
פרווינג הוא הדרך בה ניתן לגלות את הפוטנציאל הרופאי שבכל חומר וחומר.
הדרך לעשות כן, היא על ידי מתן של דילול הומאופתי לאנשים בריאים תוך רישום התופעות השונות (והזהות) המתרחשים במהלך
הפרווינג). בזכות שיטה זו, ישנן היום למעלה מ3000 רמדיז שונות, אשר ניתן להתאימן באופן ספציפי לכל ביטוי של מחלה באדם.
איך הומיאופתיה עובדת?
בשביל להבין איך ובזכות מה הומאופתיה עובדת, צריך להיות כנים ולהצביע על הרופא האמיתי היחידי :
כוח החיים
לא הרמדיז עצמן מרפאות את האדם החולה, אלא האדם עצמו.
הרמדי היא מעין שעון מעורר המקיץ את האדם מתרדמה ונותן לו את האנפורמציה החסרה על מנת שיוכל לרפא את עצמו.
מהו אותו כוח מרפא באדם? מהו אותו כוח ששומר אותנו בריאים על אף כל החיידקים, הנגיפים, המחלות, הסכנות, התאונות
שמתרחשות סביבנו כל הזמן?
ההומאופתים קוראים לו: כוח החיים.
כוח החיים שומר על האיזון הפנימי והחיצוני שלנו.
הוא מגיב בעצמו לכל גירוי חיצוני, ויוצר בנו תגובה מאזנת המאפשרת לנו להישמר מפני פגיעה עמוקה.
לעיתים, כשהגירוי החיצוני מהווה פגיעה חמורה, ואין לכוח החיים את התשובה השלמה מולו, הוא נאלץ להקריב מערכות פחות חשובות לחיים - אל מנת להציל מערכות יותר חשובות.
ריפוי לעומת דיכוי
חשוב לכוון את הריפוי אל תמונת המחלה השלמה המתבטאת בפיזי ובנפשי, על מנת לאפשר ריפוי שלם. כשמתיחסים ומטפלים רק בסימפטום אחד, ישנה התעלמות
מהסיבה שכוח החיים יצר את אותו סימפטום וכך מתחיל להיווצר דיכוי.
בטיפול קונבנציונאלי ניתן לראות הרבה פעמים, כי לאחר שהמחלה שאיתה בא החולה "נרפאה", חלה התפרצות של מחלה נוספת, עמוקה ומסובכת יותר. הרפואה הקונבנציונאלית אינה רואה קשר בין המחלות, אולם כשמבינים את פעולת כוח החיים, מבינים שמתרחש כאן דיכוי.
חוק הריפוי
הרינג, הומאופת בזמנו של האנימן ניסח את חוק הריפוי כך:
מבפנים החוצה.
מלמעלה למטה.
הסימפטומים האחרונים שהופיעו במחלה - יהיו הראשונים להתרפא.
כך מסתלקת המחלה בצורה עקבית ומהשורש והאדם חוזר אל מצב בריאותו השלם - חפשי להגשים את ייעודו בעולם.
מתוך הבנת הקשר בין הגוף הנפש והרוח, מותאם טיפול ייחודי לכל אדם, אשר בעזרתו מושבת הבריאות והאדם חוזר אל האיזון.
לדוגמא: בעיות ברכיים חוזרות, קשורות לרוב בפחדים (לכן המושג "פיק בירכיים"), הטיפול ההומאופתי עוזר בהתמודדות עם הפחדים, ומתוך כך נפתרות בעיות הברכיים.
את ההומאופתיה הגדיר לראשונה רופא גרמני בשם סמואל האנימן ( 1755-1843), שקבע את השיטה על פי חמישה יסודות בסיסיים:
דומה בדומה ירפא
התגלית הראשונה של הרופא סמואל האנימן הייתה במהלך מגפת המלאריה שהייתה באירופה. הטיפול הקונבנציונאלי למחלה זו היה אז תרופה מצמח הכינין. הוא שם לב לתופעה מוזרה: אנשים בריאים שהורעלו כתוצאה מבליעה של תרופה זו, פתחו סימפטומים זהים למחלת המלאריה. בעקבות הרבה ניסויים נוספים שהצביעו על תוצאות זהות הוא הסיק:
חומר ש"יידע" ליצור מחלה ספציפית באדם בריא, "יידע" לרפא את אותה מחלה ספציפית באדם חולה.
המנה המזערית
התגלית הראשונה הייתה המשמעותית ביותר, אך האנימן נתקל בקשיים: חומרים רבים היו רעילים לאדם ולא היה ניתן לתת אותם ללא הסתכנות. הוא הבין שמנות גדולות הורגות, ומנות פחות גדולות מדכאות ולא מבריאות באמת. לעומת זאת, הוא ראה שכשהמנה היא מזערית מספיק, היא מעוררת את כוחות החיים של האדם ומובילה לריפוי שלם.
הרמדי היחידה (רמדי = תרופה הומאופתית)
שלא כמו הרפואה הקונבנציונאלית, שיכולה לרשום לחולה כמה תרופות לכמה פתולוגיות שונות, הרפואה ההומאופתית מכוונת רמדי אחת שמטפלת ומחזקת את האדם.
יש קשר בין כל הסימפטומים השונים מהן סובל החולה, כולל גם הסימפטומים הנפשיים.
אל הקשר הזה מכוונת רמדי יחידה, המעוררת ריפוי בכל הסימפטומים החולניים של האדם.
לדוגמא: מטופל שסבל ממצוקה נשימתית שמופיעה במצבי לחץ, נפרד לשלום מהפתולוגיה, לאחר שאבחנו וטיפלנו במוקד הלחץ, שבמקרה זה היה תחושה של חוסר ערך עצמי מול הבוסים בעבודה.
דילול וניעור
בשביל ליצור ריפוי עלינו לשלוח את הרמדי אל מקור המחלה, אל הרגישות העמוקה, אל עולם הסיבות. לשם כך על הרמדי להיות אף היא במימד שלפני החומר. האנימן הצליח ליצור זאת על ידי דילול וניעור: ככל שהחומר יותר מדולל - כך הוא מכוון אל רמה יותר עמוקה של שחרור מהחולי. הדילול מעדן את הרמה, והניעור מעורר את הכוח הרפואי של החומר. בצורה זו, ניתן להשתמש בכל חומר שהוא ללא סיכון בהרעלה.
פרווינג (ברור)
פרווינג הוא הדרך בה ניתן לגלות את הפוטנציאל הרופאי שבכל חומר וחומר.
הדרך לעשות כן, היא על ידי מתן של דילול הומאופתי לאנשים בריאים תוך רישום התופעות השונות (והזהות) המתרחשים במהלך
הפרווינג). בזכות שיטה זו, ישנן היום למעלה מ3000 רמדיז שונות, אשר ניתן להתאימן באופן ספציפי לכל ביטוי של מחלה באדם.
איך הומיאופתיה עובדת?
בשביל להבין איך ובזכות מה הומאופתיה עובדת, צריך להיות כנים ולהצביע על הרופא האמיתי היחידי :
כוח החיים
לא הרמדיז עצמן מרפאות את האדם החולה, אלא האדם עצמו.
הרמדי היא מעין שעון מעורר המקיץ את האדם מתרדמה ונותן לו את האנפורמציה החסרה על מנת שיוכל לרפא את עצמו.
מהו אותו כוח מרפא באדם? מהו אותו כוח ששומר אותנו בריאים על אף כל החיידקים, הנגיפים, המחלות, הסכנות, התאונות
שמתרחשות סביבנו כל הזמן?
ההומאופתים קוראים לו: כוח החיים.
כוח החיים שומר על האיזון הפנימי והחיצוני שלנו.
הוא מגיב בעצמו לכל גירוי חיצוני, ויוצר בנו תגובה מאזנת המאפשרת לנו להישמר מפני פגיעה עמוקה.
לעיתים, כשהגירוי החיצוני מהווה פגיעה חמורה, ואין לכוח החיים את התשובה השלמה מולו, הוא נאלץ להקריב מערכות פחות חשובות לחיים - אל מנת להציל מערכות יותר חשובות.
ריפוי לעומת דיכוי
חשוב לכוון את הריפוי אל תמונת המחלה השלמה המתבטאת בפיזי ובנפשי, על מנת לאפשר ריפוי שלם. כשמתיחסים ומטפלים רק בסימפטום אחד, ישנה התעלמות
מהסיבה שכוח החיים יצר את אותו סימפטום וכך מתחיל להיווצר דיכוי.
בטיפול קונבנציונאלי ניתן לראות הרבה פעמים, כי לאחר שהמחלה שאיתה בא החולה "נרפאה", חלה התפרצות של מחלה נוספת, עמוקה ומסובכת יותר. הרפואה הקונבנציונאלית אינה רואה קשר בין המחלות, אולם כשמבינים את פעולת כוח החיים, מבינים שמתרחש כאן דיכוי.
חוק הריפוי
הרינג, הומאופת בזמנו של האנימן ניסח את חוק הריפוי כך:
מבפנים החוצה.
מלמעלה למטה.
הסימפטומים האחרונים שהופיעו במחלה - יהיו הראשונים להתרפא.
כך מסתלקת המחלה בצורה עקבית ומהשורש והאדם חוזר אל מצב בריאותו השלם - חפשי להגשים את ייעודו בעולם.