קצת על עצמי
שמי ליאור קלס, אני בן 34 נשוי + 2.
נולדתי, גדלתי והתחנכתי בקיבוץ שער הגולן.
כבר מגיל הנעורים הייתה לי משיכה מיוחדת לתחומי החינוך האומנות והריפוי.
כשיצאתי מהקיבוץ אל העולם הגדול המשכתי לעסוק במקביל בכל אחד מהתחומים האלו בצורה הולכת ומעמיקה.
לאחר תקופה של טיולים הגעתי לקיבוץ הרדוף ולמדתי לימודי אנתרופוסופיה. שם לראשונה התברר לי השילוב בין התחומים: הבנתי שחינוך אמיתי כולל התייחסות והתבוננות במכלול החיים של הילד, ושתפקיד המחנך, ביחד עם ההכוונה הערכית כלפי חוץ, הוא גם לכוון את הילד כלפי פנים- לאיזון הנטיות שבו.
הבנתי מחדש גם את תפקיד המטפל, עליו מוטלת המשימה לדאוג לבריאותו השלמה של החולה.
בריאות שלמה היא בריאות בכל שלושת המישורים: פיזי, נפשי ורוחני, כאשר זה האחרון – נוגע בשאלת מידת החופש של האדם להגשים את היעוד שלו בחייו.
מתוך הבנה זו, חיפשתי מצאתי והגעתי אל בית הספר ללימודי הומאופתיה של עתליה תורן בחיפה.
הדגש העיקרי בבית סיפרה של עתליה (המועבר בתוך מסלול לימודים של 5 שנים), היה התפתחותו של המטפל: ככל שהמטפל יותר מודע לעצמו, לדפוסים שלו, לעומקיו, כך הוא מגיע לעמדת הטיפול ממקום יותר נקי, אמיתי ופחות משוחד.
כמה יקרות מפז היו עבורי שנות הלימוד האלו, הן בעבור יכולתי לטפל בעומק באנשים, והן בעבור יכולת הריפוי העצמי שלי.
במהלך הלימודים התחתנתי עם אהובת ליבי, וכיום יש לנו שני ילדים.
אנחנו גרים בחצור הגלילית עם קהילה של חברים שהחליטו יחד לבוא ולגור במקום.
על ההתפתחות הגדולה, שהייתה ועודנה מתרחשת בי, אשר בזכותה אני כיום אדם ומטפל,
אני מודה בכל ומכל ליבי: לעתליה תורן ולבית סיפרה ולאנשים היקרים שבקיבוץ הרדוף.
וכמובן גם לאישתי וילדיי - על בית הספר האמיתי של החיים אשר נמצא בבית, בו אני לומד יום יום. אני אוהב אתכם מעמקי נשמתי
ליאור
נולדתי, גדלתי והתחנכתי בקיבוץ שער הגולן.
כבר מגיל הנעורים הייתה לי משיכה מיוחדת לתחומי החינוך האומנות והריפוי.
כשיצאתי מהקיבוץ אל העולם הגדול המשכתי לעסוק במקביל בכל אחד מהתחומים האלו בצורה הולכת ומעמיקה.
לאחר תקופה של טיולים הגעתי לקיבוץ הרדוף ולמדתי לימודי אנתרופוסופיה. שם לראשונה התברר לי השילוב בין התחומים: הבנתי שחינוך אמיתי כולל התייחסות והתבוננות במכלול החיים של הילד, ושתפקיד המחנך, ביחד עם ההכוונה הערכית כלפי חוץ, הוא גם לכוון את הילד כלפי פנים- לאיזון הנטיות שבו.
הבנתי מחדש גם את תפקיד המטפל, עליו מוטלת המשימה לדאוג לבריאותו השלמה של החולה.
בריאות שלמה היא בריאות בכל שלושת המישורים: פיזי, נפשי ורוחני, כאשר זה האחרון – נוגע בשאלת מידת החופש של האדם להגשים את היעוד שלו בחייו.
מתוך הבנה זו, חיפשתי מצאתי והגעתי אל בית הספר ללימודי הומאופתיה של עתליה תורן בחיפה.
הדגש העיקרי בבית סיפרה של עתליה (המועבר בתוך מסלול לימודים של 5 שנים), היה התפתחותו של המטפל: ככל שהמטפל יותר מודע לעצמו, לדפוסים שלו, לעומקיו, כך הוא מגיע לעמדת הטיפול ממקום יותר נקי, אמיתי ופחות משוחד.
כמה יקרות מפז היו עבורי שנות הלימוד האלו, הן בעבור יכולתי לטפל בעומק באנשים, והן בעבור יכולת הריפוי העצמי שלי.
במהלך הלימודים התחתנתי עם אהובת ליבי, וכיום יש לנו שני ילדים.
אנחנו גרים בחצור הגלילית עם קהילה של חברים שהחליטו יחד לבוא ולגור במקום.
על ההתפתחות הגדולה, שהייתה ועודנה מתרחשת בי, אשר בזכותה אני כיום אדם ומטפל,
אני מודה בכל ומכל ליבי: לעתליה תורן ולבית סיפרה ולאנשים היקרים שבקיבוץ הרדוף.
וכמובן גם לאישתי וילדיי - על בית הספר האמיתי של החיים אשר נמצא בבית, בו אני לומד יום יום. אני אוהב אתכם מעמקי נשמתי
ליאור
